" המילים הן למעשה לבושה של המחשבה, ממש בדומה לצבע המהווה לבושן של מתאר הצורות"
(דריידן המאה ה-17).
סוגי מילים:
- מילה המגדירה שם עצם מוחשי: שם של דבר שניתן לקלוט בעזרת החושים. סלע, חול, נוצה, כלב
- מילה המגדירה שם עצם מופשט- שם של דבר שלא ניתן לקלוט בעזרת החושים אלא בעזרת המחשבה. תקווה, שנאה, שלום, מסורת.
באמנות פלסטית, בה אנו עוסקים גם התיאור עצמו של המילה, יכול להיות בצורה מוחשית או מופשטת.
לפיכך, אנחנו מבינים שיש מילים שיותר קל לנו לתאר, במילים, בציור, בפיסול וכדומה מאחר ואנו יודעים איך משמעות הגדרתה נראית במציאות- מילים מוחשיות, אך במקרה של מילים מופשטות זה הופך לקצת יותר קשה, משום שלא מדובר בדבר שראינו או נגענו בו אי פעם כמו חפץ, או חומר כלשהו.
לפניכם מקלדת אימוג'י
נסו לחשוב איזה אייקון מתאים למילים הבאות: אהבה, שמחה, עצב, כעס, תקווה, חבל, שלום, מעולה, התרגשות, פרידה, חם, התפלאות.
מקלדת האימוג'י מורכבת מתמונות או סמלים שנועדו לבטא רעיון או רגש מסוים, וכיום לעתים קרובות מאוד אנחנו משתמשים בהם כתחליף למילה מופשטת, תחושה או רגש. אנו יכולים לראות שרוב הסמלים די מוסכמים בינינו וברורים לנו אך גם זה לא חד משמעי.
במקרה של יצירות אמנות אשר מנסות לתאר רגש או מושג מופשט ואפילו מוחשי כלשהו, אין סמל ברור או מוסכם שבו יש להשתמש וזהו ההבדל אותו עלינו להבין, כל אחד מאתנו יכול להרגיש אחרת כלפי אותה מילה ולכן הוא יתאר אותה אחרת, יש לנו מקום ליצור בהשראת התחושות, רגשות וההבנה האישית שלנו את הדברים.
במקרה של יצירות אמנות אשר מנסות לתאר רגש או מושג מופשט ואפילו מוחשי כלשהו, אין סמל ברור או מוסכם שבו יש להשתמש וזהו ההבדל אותו עלינו להבין, כל אחד מאתנו יכול להרגיש אחרת כלפי אותה מילה ולכן הוא יתאר אותה אחרת, יש לנו מקום ליצור בהשראת התחושות, רגשות וההבנה האישית שלנו את הדברים.
בואו נראה דוגמאות ליצירות כאלו.
היצירה "העתיד"
של ג'יאקמו בלה, מתארת מילה מופשטת בצורה מופשטת, המילה
"עתיד" היא מילה מופשטת שלא ניתן לקלוט באמצעות חושינו והאמן מתאר זאת
באמצעות צורות אמורפיות וצבעים חמים וקרים בצורה מנוגדת שכולם מתכנסים
לנקודה עתידנית אחת.
היצירה "מוזיקה" של האמן רוסלו לואיג'י, היא גם יצירה המתארת
מילה מופשטת, אך במקרה זה התיאור הוא יותר מוחשי, לואיג'י מנסה לתרגם את התגובה
למוזיקה (תגובה חושית) באמצעות שפת הציור. הוא מתאר דמות של נגן פסנתר הנראה בתנועה
מתמדת וברקע דמותו מוכפלת ויוצרת תחושה של תווים מתנגנים בעוצמות שונות, היצירה
נראית בעלת קצב מוזיקלי מסחרר באמצעות התנועה והצבעוניות שבה.
היצירה "נעליים", של רנה מגריט, מתוך סדרת ציוריו "הדגמים האדומים"מתארת מילה מוחשית בדרך מוחשית, כלומר אנו יכולים נעליים מוחשיות שלמעשה מגריט מפתח את מקור השראתו והופך את הנעליים לכפות רגליים, כך הוא יוצר בלבול ומציג דבר מעל למציאות, הוא מעמיד במרכז יצירתו זוג נעלי עור שלבסוף הופכות לכפות רגליים ודורכות על האדמה מעין שילוב של גוף וטבע דומם ההופכים לאחד.
היצירה "שבלול" של הנרי מאטיס, מתארת מילה מוחשית, אך התיאור איננו מוחשי אלא מופשט, איננו רואים חילזון באופן ברור, אלא אנו רואים מגזרות נייר צבעוניות הממוקמות בצורה מעגלית שיוצרת תנועה ומזכירה צורת שבלול.
יצירות אלו מציגות מילים המגדירות שם עצם מוחשי ושם עצם מופשט, כאשר התיאור יכול לבוא לידי ביטוי בצורה ראליסטית ומוחשית ולעתים גם בצורה מופשטת ואבסטרקטית. 
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה